נווה אטי"ב
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 977 מטר |
| תאריך ייסוד | 1972 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 227 תושבים |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   נווה אטי"ב  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
נְוֵה אָטִי"ב הוא מושב של תנועת האיחוד החקלאי במורדות הר חרמון, בגובה 950 עד 1,050 מטרים מעל פני הים, במרחק כ־2 קילומטרים מדרום־מערב למג'דל שמס וכ־17 קילומטרים מצפון־מזרח לקריית שמונה. זהו היישוב השלישי הצפוני ביותר בישראל, לאחר מטולה ומג'דל שמס. כביש 989 עובר במושב, ומכונה בו "שדרות סיירת אגוז".
שם היישוב הוא ראשי תיבות של שמות ארבעה מלוחמי סיירת אגוז שנהרגו במסגרת שירותם הצבאי בצפון הגולן: אברהם המאירי, טוביה שרקינגר, יאיר אלגרנטי (נהרגו בפעולה צבאית ליד כביש הנפט בגולן ב-3 בספטמבר 1968) ובנימין חדד (נהרג במארב ליד ירדנה ב-30 באפריל 1968).[3]
אודות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הניסיון ראשון להתיישב במקום נעשה בידי קבוצה של עולים מארצות הברית שבקשו ב-1968 להקים במורדות החרמון יישוב תיירותי ושמו "רמת שלום".[4] בתחילת 1969 התיישבו כמה מחברי הקבוצה במקום באופן עצמאי, לאחר שקָבלו על הסחבת מצד משרד השיכון.[5]
הגרעין המייסד של היישוב התארגן בשנת 1968. בתחילה התכוונו לבנות את היישוב בבקעת בית צידה, ולצורך כך התגוררו בראש פינה ועבדו באזור, אולם לאחר שניסיון של קבוצת "רמת שלום" להתיישב על מורד החרמון כשל, החליט הגרעין המייסד להתיישב במקומם באותו אתר, על חורבות הכפר הנטוש ג'ובתא א-זית, שכללו הריסות מסגד סורי. היישוב עלה לקרקע במיקומו הנוכחי ב-20 בפברואר 1972 באמצעות הגרעין שנוסד על ידי ארבעה יוצאי יחידות מובחרות: אריה מוסקוביץ', שמעון בוקובזה, אבי ואליק, ורפי בננו. תחילה השתייך לתנועת העובד הציוני והיה מושב שיתופי, אולם ב-1977 הפך למושב של תנועת האיחוד החקלאי. במושב עצמו שלושה רחובות: רחוב נפתלי, רחוב עירית, ושדרות סיירת אגוז.
נכון לשנת 2009 מתגוררות בנווה אטי"ב 32 משפחות החברות במושב ובאגודה השיתופית, וכ-12 בנים חוזרים שחלקם בעלי משפחות. בשנת 2009 הצהיר מזכיר המושב כי ישנה היערכות לקליטת משפחות וכי משרד החקלאות נתן היתר להכפיל את מספר הנחלות ביישוב.[6]
כלכלת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת היישוב מתבססת על אחזקה משותפת של אתר החרמון ועל גידולי שלחין; בעיקר מטעי תפוחים, אגסים, ודובדבנים.[3] ניסיונות להקים במקום לולים כשלו לאחר שהלולים קרסו בשלג הרב, וניסיון לגדל בו פטריות כשל גם הוא בשל קשיי השיווק בעקבות המרחק מאזור המרכז.
ביישוב קיים מתחם קטיף עצמי של פירות יער ודובדבנים, ופועלות בו גלריה לאמנות וקרמיקה וחנות להשכרה ומכירת ציוד סקי (בחורף). כמו כן משפחות רבות מפעילות במושב מלוניות וצימרים. בעבר פעלו בו מספר מסעדות ובתי קפה, אך אלה נסגרו בשל חוסר רווחיות בעונה הלא-מתוירת.
אתר החרמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אתר החרמון
מושב נווה אטי"ב מחזיק באתר החרמון מאז הקמת המושב. עד שנת 1996 קיבל המושב את האתר תמורת דמי חכירה סמליים, אולם באוקטובר 1996 פקע הסכם חכירה של האתר עם מינהל מקרקעי ישראל.[7] החל משנת 2007 פועלות תנועות ציבוריות באמצעים שונים לדרוש הסדרת השימוש באתר על ידי המושב. נווה אטי"ב הפעיל את אתר החרמון במשך כשבע עשרה שנה ללא הסכם. ב-17 בנובמבר 2013, חתם יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ושר השיכון אורי אריאל הסכם חכירה בין רשות מקרקעי ישראל לחברת "הר חרמון" אשר בבעלות אגודת נווה אטי"ב[8], על פיו יופעל האתר על ידי החברה, וזו תשלם למדינה תמלוגים של 5% מהכנסותיה על כלל הפעילות באתר. עוד קבע ההסכם כי המדינה תהא רשאית לפקח על מחירי הכניסה לאתר.[9] ב-9 בדצמבר 2013 אישר שר האוצר יאיר לפיד את ההסכם, והוא נכנס לתוקף.[10]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תולדות הקמת מושב נווה אטי"ב, רמי כלפון מחלוצי נווה אטי"ב, 1970
- הרקע ההיסטורי של יישובי החרמון, 1970
- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נווה אטי"ב - האתר הרשמי של מושב נווה אטי"ב
- נווה אטי"ב, באתר "רום גליל"
מלון "פנדה" - נווה אטי"ב - באתר הגולן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 נווה אטי"ב, אתר מועצה אזורית גולן, 9/3/2008
- ^ מנחם רהט, חלוציות רווחית בחרמון, מעריב, 20 בינואר 1972
- ^ קבוצת רמת שלום נתקלת בקשיים נוספים, מעריב, 23 במרץ 1969
- ^ דניאלה שאול, "בנווה אטי"ב מתעוררים", שישי בגולן, 23 יוני 2009
- ^ נורית רוט, "בוים מאיים: נפעל בחרמון כמו בכפר שלם", באתר הארץ, 2 במרץ 2008
- ^ עופר פטרסבורג, שר השיכון פועל להוזלת מחירי אתר החרמון, באתר ynet, 22 באוקטובר 2013
- ^ החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל מס' 1296, מיום 6.11.2013
- ^ אושרה החלטת רשות מועצת מקרקעי ישראל להחכיר את אתר החרמון, באתר משרד הבינוי והשיכון
| ||||||||||||
